בלי היסוס פנה השליח לבית שבו נאספו האחים להתפלל עבורו. בהתקרבו מצא אותם פטרוס מבקשים בלהיטות מאלוהים להצילו. “ויגפ ק על־דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי: ותכר את־קול פטרוס ומשמחתה ל א־פתחה לו את־דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי־פטרוס ע מד על־הפתח: וי אמרו אליה משגעת את והיא SRHeb 152.2
מתאמצת כי־כן הדבר וי אמרו מלאכו הוא: ופטרוס ד פק עוד ויפתחו ויראהו ויתמהו: וירמ ז להם בידו לחשות ויספר להם אשר־הוציאו האדון מן־המשמר וי אמר הגידו את־ז את ליעק ב ולאחים ויצא וילך־לו למקום אחר”. SRHeb 152.3
ליבותיהם של המאמינים הצמים והמתפללים נתמלאו שמחה ושבח לאלוהים על כי שמע אותם וענה לתפילותיהם והציל את פטרוס מיד הורדוס. SRHeb 152.4
עם אור הבוקר נתקהלו אנשים בכדי לראות בעיניהם את הוצאתו להורג של השליח. הורדוס שלח את אנשי צבאו להביא אליו את המבשר. הוא התכוון לעשות זאת בתצוגת נשק ושומרים על מנת לשלול כל סיכוי לבריחה ואף, במצגת של כוחו, לאיים על המרחמים על פטרוס. בהגיע אנשי הורדוס לבית-הסוהר הם מצאו את השומרים בעמדותיהם, את המנעולים עודם מהודקים, את החיילים עומדים על המשמר בתא הכלא ואת שני השומרים על פטרוס, שהשרשרות עודן קשורות לכפות ידיהם - אך האסיר נעלם. SRHeb 152.5