בני האדם הראשונים, שלא חטאו מעולם, גרו מאושרים בגן עדן. הם יכלו לשלוט בכל החי שסביבם. אריות וטלאים השתובבו סביבם או ישנו לרגליהם. ציפורים צבעוניות התעופפו בין העצים והפרחים, ליד אדם וחווה, שירתם שירת הלל לאלוהים, והדה נשמע בין העצים. SRHeb 13.2
אדם וחווה היו מוקסמים מיופיו של ביתם. הם התפעלו מהזמרים בעלי הנוצות הצבעוניות ששרו להם שירים משמחים. בני הזוג היו מצטרפים לשירתם של הציפורים ושרים עמם את המנוני האהבה, התהילה וההערצה לאב ולבנו האהוב, מודים על האהבה שנוכחת בכל אשר סביבם. הם הבינו שכל דבר בעולם נברא בהרמוניה ובשלווה, והורה על חוכמתו האינסופית של הבורא. אדם וחווה הכירו את היופי והתהילה של ביתם המקסים, גן העדן, יותר ויותר, ולבבותיהם התמלאו באהבה ובתודה. שפתיהם אמרו עוד ועוד מילות תודה וכבוד לבוראם. SRHeb 13.3