השטן נראה משותק כשהוא מביט בהודו והדרו של ישוע המשיח. הוא שפעם היה כרוב הס כך, נזכר מהיכן הורחק. השרף הזוהר, “בן־שחר” - כמה השתנה, עד כמה נפל! SRHeb 242.1
הוא מבין כי מורד חצוף כמוהו אינו זכאי לחיות בשמים. לאורך זמן כה רב הוא התאמן למאבק נגד אלוהים, ועתה הטהרה, השלום והשלווה השוררים בשמים אינם משמחים אותו, אלא גורמים לו כאב בלתי-נסבל. דומם הוא. חדלו נזיפותיו בחסדו ובצדקו של אדוני. האשמה שהעז להטיל על יהוה מופנית עכשיו נגדו. המלאך הנופל מרכין את ראשו ובכך מבטא את כניעתו לגזר דינו. SRHeb 242.2
כל השאלות, של אמיתות ושגיעות, של המאבק עתיק-היומין הזה מתבררות. הקרבה שהקריבו האב והבן למען האדם מוצג לעיני כול. הגיעה השעה להשיב לישוע המשיח את מעמדו החוקי שלו. שמו מהולל מעבר לכל נסיכות סמכות או כל שם אחר. SRHeb 242.3
אף-על-פי שהשטן הוכרח להודות בצדקתו של אלוהים ובעליונותו של ישוע המשיח, אופיו נשאר כמו שהיה. רוח מרדנות, כזרם מהיר וחזק, שוב גורפת אותו. מותרף מרוגז וכעס הוא מחלית לא להיכנע במעבק הענק. באה העת לקרב הנואש האחרון נגד מלך השמים. השטן מסתער לתוך צבא נתיניו ומנסה להשרות בקרבתם את הזעם שהוא חש ולהמריצם לתקוף ללא השתהות. אך מתוך אין- ספור אנשים שהביאם לכאן במרמה, לא נמצא אחד המוכן להכיר בעליונותו. הגיע הזמן לקץ שלטונו. הרשעים אחוזים באותו זעם של השטן כלפי אלוהים, אך אין בהם שמץ תקווה לגבור על יהווה. זעמם מוצת נגד השטן עצמו ותומכיו, וכשדים הם מתנפלים עליהם ופותחים בקרב חסר-תקדים. SRHeb 242.4