אז מתגשמות מילותיו של הנביא “כי קצף ליהוה על-כל-הגוים, וחמה על-כל-צבאם; החרימם, נתנם לטבח” (ישעיהו ל’’ד:2). ‘’ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם’‘ (תהילים י’’א:6). אש יורדת מן השמים מאת אלוהים. הארץ נבקעת ומבטנה מתפרצת להבה האוכלת כול, אפילו את הסלעים. בא היום ‘’בער כתנור’‘ (מלאכי ד’:1). האדמה וכל יסודותיה מתפרקים בלהבה בוערת (ב’ פטרוס ג’:10). אש מיוחדת - אש תפתה - הוכנה עבור מנהיג המורדים. הבור עמוק ורחב, “נשמת יהוה כנחל גפרית, ב ערה בה” (ישעיהו ל’:33). פני כדור הארץ כגוש אחד מותך, עליו אגמי האש רותחים. הגיעה עת המשפט ואבדון לכל רשעים, “כי יום נקם, ליהוה--שנת שלומים, לריב ציון” (ישעיהו ל’’ד:8). SRHeb 242.5
הרשעים מקבלים את גמולם על פני הארץ. יהיו הם כ’’קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות’‘ (מלאכי ד’:1). אחדים מחוסלים באבחה אחת, אחרים עתידים לסבול ימים רבים. הכול נענשים כפי מעשיהם. חטאי הצדיקים מוטלים על השטן, בורא החטא, והוא ייענש עליהם. הוא יישא את עונשו על שמרד בשמים ואף על כל העוון אשר גרם לאנושות לבצע. גמולו יהיה חמור בהרבה מגמולם של אלה שרימה והדיח. גם לאחר שייעלמו כל אלה אשר נפלו במלכודתו, הוא ימשיך לחיות ולהתייסר. באש המטהרת ישרפו גם שורש (השטן) וגם ענף (חסידיו). צדקת אלוהים באה על סיפוקה. הנגאלים וכל צבאות השמים מכריזים בקול רם, “אמן!” SRHeb 243.1
כשהארץ עטופה באש נקמתו של אלוהים, הצדיקים נמצאים בטוחים מאחורי חומותיה של עיר הקודש. באלה שקמו בעת התחייה הראשונה “לא ישלט המוות השני” (ההתגלות כ’:6). אלוהים הוא ” אש א כלת ” לרשעים, ולקדושים הוא “שמש ומגן” (תהילים פ’’ד:12). SRHeb 243.2