(שמות י”ט, כ)
אחרי שעזבו בני ישראל את רפידים הם הגיעו ל “מדבר סיני, ויחנו, במדבר; ויחן-שם ישראל, נגד ההר. ומשה עלה, אל-האלהים; ויקרא אליו יהוה, מן-ההר לאמר, כה תאמר לבית יעקוב, ותגיד לבני ישראל. אתם ראיתם, אשר עשיתי למצרים; ואשא אתכם על-כנפי נשרים, ואבא אתכם אלי. ועתה, אם-שמוע תשמעו בקלי, ושמרתם, את-בריתי--והייתם לי סגלה מכל-העמים, כי-לי כל-הארץ. ואתם תהיו-לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש: אלה, הדברים, אשר תדבר, אל-בני ישראל. ויבא משה, ויקרא לזקני העם; וישם לפניהם, את כל-הדברים האלה, אשר צוהו, יהוה.” SRHeb 75.1
בני ישראל קיבלו את מצוותיו של אלוהים ואמרו, פה אחד, כל אשר יצווה אלוהים - נעשה. ומשה הביא את דבריהם בחזרה אל אלוהים. “ויאמר יהוה אל- משה, הנה אנכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם-בך יאמינו לעולם.” SRHeb 75.2
כשהיו בני ישראל נתקלים בבעיות כלשהן בדרכם, הם תמיד כעסו על משה ואהרון, והאשימו אותם בכך שהוציאו אותם ממצרים כדי להמיתם. אלוהים הילל ופאר את משה בפניהם, כדי שבעתיד יסמכו עליו ויבצעו את הוראותיו ביודעם שהוא פועל בהשראת האל ובפקודתו. SRHeb 75.3