כדי שהבורא יוכל להתקרב לעמו, לא רק דרך מלאכיו, ולבשר להם פנים אל פנים את חוקיו ומצוותיו, הורה אלוהים למשה על הכנות מסוימות אותן אמור העם לבצע. “ויאמר יהוה אל-משה לך אל-העם, וקדשתם היום ומחר; וכבסו, שמלתם. והיו נכנים, ליום השלישי כי ביום השלשי, ירד יהוה לעיני כל-העם--על-הר סיני.” SRHeb 75.4
באותם ימים של הכנות מצווה היה על האנשים להימנע מהעבודות ומדאגות, אלא רק לחשוב על ההקדשה לאלוהים. אלוהים ציווה עליהם לכבס את בגדיהם, ובימינו אלוהים לא פחות תובעני. הוא אלוהים של סדר וארגון, וגם בזמננו מצווה על עמו שעל פני האדמה לשמור בקפדנות על הסדר והניקיון. אלה העובדים את אלוהים בבגדים מלוכלכים ועם לב מזוהם אינם מוצאים חן בעיניו. עצוב לו לראותם מפגינים חוסר כבוד כלפיו, הוא אינו מקבל את תפילותיהם של אלה שבאו להשתחוות לו מלוכלכים ומרושלים, כיוון שהדבר נחשב לפגיעה בכבודו. לאלוהים, שברא את השמים ואת האדמה, חשובים מאוד הסדר והניקיון. חשובים עד כדי כך שהוא אמר:“וכבסו, שמלתם”. SRHeb 75.5
“והגבלת את-העם סביב לאמר, השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו: כל-הנגע בהר, מות יומת. לא-תגע בו יד, כי-סקול יסקל או-ירה יירה--אם-בהמה אם-איש, לא יחיה; במשך, היבל, המה, יעלו בהר.” על-פי תוכניתו של אלוהים, המצווה הזאת אמורה הייתה לקבע בתודעתם של בני העם המרדן הזה כבוד עמוק לאלוהים ולחוקיו. SRHeb 75.6