כאשר עזבו המלאכים את השמים, הם הסירו את כתריהם בעצב. הם לא יכלו לשוב ולשאתם על ראשיהם בזמן שאדונם סבל ונאלץ לשאת עטרת קוצים לראשו. השטן ועוזריו היו עסוקים מאוד בבית־ הדין שבו עמד ישוע להישפט. הם ניסו למחות מלב האנשים כל רגש של סימפטיה והומניות כלפי ישוע. בהשפעתם הייתה האווירה מחוללת וכבדה. הכוהנים והזקנים שקיבלו השראה מהשטן ומעוזריו, נזפו בישוע והשפילו אותו. הם ניסו לפגוע בו קשות, עד שלא יוכל לסבול עוד. השטן חשב שהתעללויות ואלימות שכזו יגרמו לבנו של אלוהים להתמרמר או להתלונן או לגייס את כוחותיו האלוהיים ולהשתחרר מידי הקהל הזועם. במקרה כזה, תוכנית הישועה לא תצא אל הפועל. SRHeb 112.1