“כאשר יום של חג השבועות קרב כולם היו מתאחדים יחד. ופתאום בא קול מן השמים כמו מרוח אדירה, ומילא את כל הבית שבו היו, והופיעו בפניהם בלשונות בקועות כמו אש, נח על כל אחד מהם. התמלאו כולם ברוח הקודש והחלו לדבר בשפות אחרות כפי שנתן להם רוח הנבואה.” SRHeb 126.3
רוח הקודש, בצורת להבות אש מופרדות בחלקן העליון, היה הסמל של המתנה האלוהית - דיבור בכמה שפות שונות שכמוהן לא ידעו לפני כן. האש ייצגה את רצונם הלוהט, שאיתו יעבדו למען אלוהים, וגם את הכוח שילווה את מילותיהם. SRHeb 126.4
תחת השפעתה של ההארה השמימית, כתבי הקודש שהבהיר ישוע לחסידיו האירו בתודעתם בתהילה חיה וביופייה של האמת הברורה והחזקה שלהם. הוסר המעטה שמנע מהם לראות את סופו של מה שכעת, עם מותו של המשיח, בוטל. עכשיו הם יכלו להבין בבהירות את כוונת משימתו הארצית של ישוע ואת אופייה של מלכותו. SRHeb 126.5