המפגש עם פטרוס ויעקוב

בר נבא, אשר תרם את כל כספו בכדי לתמוך במטרתו של ישוע ולהגיש סיוע לעניים, הכיר את פאולוס בתקופה שבה רדף את המאמינים. עתה הוא התייצב בפניו, חידש את היכרותו עימו, שמע על המרתו הפלאית ועל כל שהתרחש מאז הביאוהו אל השליחים ולא פקפק כלל בדבריו. בר נבא סיפר על חווייתו של פאולוס בדרכו לדמשק:על התגלותו של ישוע בפניו, על השיחה ביניהם, על כך שפאולוס החלים בתשובה לתפילתו של חנניה ופנה לדרוש בבתי-הכנסת של דמשק כי ישוע המשיח הוא בנו של אלוהים.SRHeb 143.5

השליחים חדלו לפקפק. לא היה ביכולתם להתנגד לאלוהים. מתוך אחד-עשר השליחים נמצאו בירושלים רק שניים, פטרוס ויעקוב. בשמחה רבה הם פתחו את זרועותיהם לקראת רודפם הנלהב לשעבר. מעתה ואילך אהבו את פאולוס והעריכהו באותה עוצמה שבה פחדו ונרתעו ממנו קודם לכן. הנה נפגשו שני אישים גדולים בתולדותיה של הדת החדשה: פטרוס - אחד מתלמידיו הנבחרים של ישוע מהזמן שלימד על פני האדמה, ופאולוס - הפרוש לשעבר, אשר ראה את ישוע שעלה השמימה ודיבר עימו פנים אל פנים, ובחזיונו אף הביט במלאכתו בשמים. השיחה הראשונה הזו SRHeb 143.6

הייתה בעלת חשיבות רבה לשני השליחים, אך לא נמשכה זמן רב מפני שפאולוס מיהר לשוב להטיף את בשורת אדונו. תוך זמן קצר נשמע קולו של פאולוס באותו בית-כנסת שבו התווכח עם סטפנוס, אולם עתה הוא דיבר על זה שישוע הוא בן האלוהים ודגל באותה אמת שסטפנוס מת בשלה. הוא חזר וסיפר על הנס המדהים אשר אירע לו, ובהשתוקקו לשכנע את רעיו ושותפיו לשעבר, עשה כפי שעשה סטפנוס לפניו והציג עדויות מנבואותיהם של נביאי ישראל על שישוע הנצלב הוא בן האלוהים.SRHeb 144.1

אולם פאולוס טעה בשיפוטו את רוחם של רעיו היהודים. זעמם פרץ ויצא עליו כמו על סטפנוס בימיו. נתברר לו כי חייב הוא להיפרד מרעיו, וצער מילא את ליבו. הלוואי היה יכול להקריב את חייו למען הביאם אל ראיית האמת! אך היהודים זממו להמיתו, והתלמידים זרזהו לעזוב את ירושלים. פאולוס, לעומת זאת, התמהמה ונשאר בעיר כדי להמשיך בעבודת השם הקדוש ולבשר על ישוע המשיח לאחיו היהודים. כיוון שהשתתף בלהיטות כה רבה בתהליך ‘’הענשתו’‘ של סטפנוס, כעת השתוקק בכל מחיר למחוק את הכתם המביש הזה תוך בשורת האמת למענה עונה סטפנוס. בריחה מירושלים נראתה לו כפחדנות.SRHeb 144.2