בכוחו של חג השבועות

היהודים חיו בקרבם של כמעט כל העמים, ודיברו בשפות ובניבים שונים. הם גברו על מרחקים גדולים והיו באים לירושלים לקראת החג, כדי לבצע את הטקסים הדתיים שנקבעו על-ידי משה. כשאורחים רבים התכנסו בירושלים, אפשר היה לשמוע ברחובותיה את כל השפות של האימפריה הרומית.SRHeb 126.6

מספר השפות והניבים הרב מנע מעבדי אלוהים להטיף את תורתו של ישוע לתושבי קצוות תבל. אלוהים מילא את הצורך הזה של השליחים באופן מדהים, וזו הייתה ההוכחה החזקה ביותר לנבואותיו של המשיח. רוח הקודש עשה בשבילם את מה שהם לא היו משיגים במשך כל חייהם. עכשיו הם יכלו להפיץ את הבשורה בכל ארצות העולם, כיוון שדיברו במדויק את שפתם של האנשים להם הטיפו את האמת על אודות הגאולה. זו מתנה שקיבלו בדרך נס, ושאותה יכלו להציג בפני העולם בהוכחה לתמיכת השמים במשימתם.SRHeb 127.1

“בירושלים, היו היהודים אנשים אדוקים מתוך כל האומה שתחת השמים. כאשר קרה הרעש הזה, האנשים נאספו והתבלבלו, עבור כל שומע, ועוד אותם לדבר בשפה שלו. וכל אחד נדהם ודיבר אחד לאחר: המדברים האלה לא מהגליל? איך אנחנו שומעים, כל אחד בשפה שלנו, שבה נולדנו”.SRHeb 127.2

הבשורה על הפגנת הכוח האלוהי המפליאה הזו הופצה במהירות בכל ירושלים וסביבתה. הכוהנים והשליטים זעמו, אבל לא העזו לתת פורקן לכעסם, כיוון שפחדו לעורר את שנאתם של בני העם. הם הרגו את המורה הגדול, אבל עכשיו היו לפניהם תלמידיו, האנשים הלא-מלומדים מהגליל, שהוכיחו את הגשמת הנבואה הנהדרת ואת אשר הבטיח ישוע, בכל השפות. הם דיברו עם כוח זהה לזה שאיתו ביצע המשיח את מעשיו הנפלאים, וגילה את תוכנית ההצלה שהתגשמה בזכות קורבנו של ישוע ורחמיו. מילותיהם שכנעו ועניינו אלפי בני אדם שהקשיבו להם. תודעתם של המאמינים השתחררה מהמחשבות ומהאגדות האנושיות שאמרו להם הכוהנים, והם קיבלו את הלימוד הטהור של אלוהים.SRHeb 127.3