פרק 44 - הכפירה הגדולה

כאשר חשף ישוע בפני תלמידיו את העומד להיות גורלה הטרגי של ירושלים וכן כמה מן האירועים שנועדו לבשר את ביאתו השנייה, הוא אף התנבא על אודות מנת חלקו של צאן מרעיתו, מעת עלייתו השמימה ועד שיחזור בגבורה רבה ובכבוד כדי להציל את עמו. בעומדו על הר הזיתים התבונן המושיע בעתיד וראה את הסערות העומדות להתפרץ על הכנסייה האפוסטולית, ולמבטו הפיקח, החודר למאורעות העתיד, נגלו הסופות ההרסניות אשר יסחפו את ילדי האלוהים הנאמנים בעת אופל ורדיפה. בכמה משפטים קצרים, אך מאיימים, תיאר ישוע את אשר ייפול בחלקה של כנסיית האלוהים, גורל אשר הכינו לה שליטי העולם הזה. חסידי ישוע המשיח עתידים ללכת באותה הדרך של השפלה, גינוי וסבל שבה הלך אדונם. הטינה שהתפרצה כלפי גואל העולם תופגן גם כלפי כל המאמינים בשמו.SRHeb 176.1

תולדותיה של הכנסייה הנוצרית הצעירה מעידות על התגשמות דבריו של המושיע. כוחות הארץ והגיהינום התאחדו נגד משיח שהתגלם בתלמידיו. עובדי האלילים חשו בניצחון הקרוב של בשורת האמת ובחורבן מקדשיהם ומזבחיהם, ולכן דבר לא עיכב אותם ולא עצר את רצונם להשמיד את הנצרות. להבה של רדיפות הוצתה, והאש גברה בכל יום שעבר. רכושם של הנוצרים נלקח מהם בכוח ובעליו הושלכו מבתיהם. הנאמנים נשאו ‘’כבד עינוים רבים’’. הם ‘’נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר’‘ (אל העבריים י’’א:36). המונים שילמו בדם על עדותם. אדונים ועבדים, עשירים ועניים, מלומדים ונבערים ־ כולם נרצחו ללא רחמים.SRHeb 176.2

אך מאמציו של שטן להחריב באלימות את כנסייתו של ישוע המשיח עלו בתוהו. המאבק הגדול, שבו הקריבו תלמידי ישוע את חייהם, לא הסתיים גם כאשר נושאי דגל האמונה הללו נפלו בעמדתם. בהפסידם - הביאו את הניצחון. בכל יום הוקרב אדם משורות משרתי אלוהים, אולם מעשיו המשיכו לחיות ולהתפתח. הבשורה לא חדלה להתפשט, מספר המאמינים בה גדל והיא החלה לחלחל גם למקומות שלא היו נגישים אפילו לנשר הרומאי. הנוצרים נתנו למנהיגי העולם הכופרים תשובה חד-משמעית, ‘’יכולים אתם לענותנו, להמיתנו ולהרשיענו... עוולתכם הוא ההוכחה לתמימותנו!.. חמסכם ורשעותכם לא יועילו לכם’’. כל זה עודד עוד יותר את האחרים לקבל את המשיח. ‘’ככל שיותר תהרגו אותנו, כך ילך מספרנו ויגדל, כי דמם של המשיחיים הוא הזרע”.SRHeb 176.3

אלפי אנשים הוחזקו במעצר והוצאו להורג, אך את מקומם תפסו מאמינים חדשים. הקדושים אשר עונו בשל אמונתם בישוע המשיח קיבלו ממנו הבטחה להצטרף אליו במלכותו, ובכך הפכו הם למנצחים. הם נלחמו למען צדקה ואמת, וביום ביאת המשיח ראשיהם יעוטרו בנזר התהילה. הייסורים אשר סבלו הנוצרים איחדו אותם יותר וקירבום אל גואלם. הדוגמה החיה אשר נתנו הקדושים המעונים, והדברים שאמרו בפני המוות, היוו עדות לאמת. אפילו נתיני השטן, אלה שהכי פחות צפויים מכולם להתכחש לבעלם ולהפנות את פניהם אל המשיח, הצטרפו לשורות המאמינים תחת דגל של המשיח.SRHeb 176.4