החוק האלוהי, שהוכרז מהר סיני

אחרי שהביא הוכחות ניצחות ומרהיבות כאלה של כוחו, אמר אלוהים לבני עמו מי הוא: “אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים”. אלוהים שהפגין את כוחותיו והראה את תהילתו במצרים, עכשיו הכריז על חוקיו:SRHeb 76.5

“לא-יהיה לך אלהים אחרים, על-פני.”SRHeb 76.6

“לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה, אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ. לא-תשתחוה להם, ולא תעבדם: כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא--פקד עוון אבת על-בנים על-שלשים ועל-רבעים, לשנאי. ועשה חסד, לאלפים--לאהבי, ולשמרי מצוותי.”SRHeb 76.7

“לא תשא את-שם-יהוה אלהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-ישא את-שמו לשוא.”SRHeb 76.8

“זכור את-יום השבת, לקדשו. ששת ימים תעבד, ועשית כל-מלאכתך. ויום, השביעי-- שבת, ליהוה אלהיך: ל א-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך, אשר בשעריך. כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ, את-הים ואת-כל-אשר-בם, וינח, ביום השביעי; על-כן, ברך יהוה את-יום השבת--ויקדשהו.” “כבד את-אביך, ואת-אמך--למען, יארכון ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך.”SRHeb 76.9

“לא תרצח”SRHeb 77.1

“לא תנאף”SRHeb 77.2

“לא תגנב”.SRHeb 77.3

“לא-תענה ברעך עד שקר.”SRHeb 77.4

“לא תחמד, בית רעך; לא-תחמד אשת רעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמרו, וכל, אשר לרעך.”SRHeb 77.5

שתי המצוות הראשונות שאותן ציווה אלוהים הן אזהרות מפני עבודת אלילים, כיוון שזו גרמה לחטאים איומים של בני האדם, שבאה לידי ביטוי בהקרבת קורבנות אדם בניגוד לרצונו של אלוהים. במצוותיו ביקש האל בעצם להגן על בני האדם ממעשה הנבלה הזה. ארבע המצוות הראשונות אמורות היו לקבוע את יחסם וחובתם של בני האדם לאלוהים. המצווה הרביעית ניתנה כראיה לקשר האמיץ בין האדם לאל - שמירת השבת לטובתם ולרווחתם של בני האדם ולהאדרת שם אלוהים. ששת המצוות האחרונות עוסקות בחובותיו של האדם למשפחתו ולסובבים אותו.SRHeb 77.6

שמירת השבת מסמנת את הקשר הנצחי בין אלוהים לבין עמו. בחיים בא הדבר לידי ביטוי בכך ששומרי השבת מוכיחים בכך שהם מאמינים באלוהים האמיתי השריר וקיים, בורא השמים והאדמה. השבת ניתנה כסימן ואות בין אלוהים לעמו למשך כל זמן חיי האדם עלי-אדמות.SRHeb 77.7

“וכל-העם ראים את-הקולת ואת-הלפידם, ואת קול השפר, ואת-ההר, עשן; וירא העם וינעו, ויעמדו מרחק. ויאמרו, אל-משה, דבר-אתה עמנו, ונשמעה; ואל-ידבר עמנו אלהים, פן-נמות. וי אמר משה אל-העם, אל-תיראו, כי לבעבור נסות אתכם, בא האלהים; ובעבור, תהיה יראתו על-פניכם--לבלתי תחטאו. ויעמד העם, מרחק; ומשה נגש אל-הערפל, אשר-שם האלהים. ויאמר יהוה אל-משה, כה תאמר אל-בני ישראל: אתם ראיתם--כי מן-השמים, דברתי עמכם.”SRHeb 77.8

נוכחותו האדירה של אלוהים על הר סיני, רעידת האדמה שלה גרמה נוכחותו, הרעם והברק שליוו את הופעתו של אלוהים בפני עמו - כל זה גרם לבני האדם לפחד רב ומתן כבוד לגדולתו הקדושה. משתאים, ביקשו האנשים להתרחק ממקום נוכחותו מלאת ההוד. הם לא יכלו לעמוד בכפיפה אחת עם תהילת האל הנוראה.SRHeb 77.9