כיבוש יריחו

“ויקרא יהושוע בן-נון, אל-הכהנים, ויאמר אלהם, שאו את-ארון הברית; ושבעה כהנים, ישאו שבעה שופרות יובלים, לפני, ארון יהוה. ויאמר, אל-העם, עברו, וסבו את-העיר; והחלוץ--יעבר, לפני ארון יהוה. ויהי, כאמר יהושוע אל-העם, ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה, עברו ותקעו בשופרות; וארון ברית יהוה, הלך אחריהם”.SRHeb 94.8

“והחלוץ הלך--לפ.ני הכהנים, תקעי השופרות; והמאסף, הלך אחרי הארון, הלוך, ותקוע בשופרות. ואת-העם צוה יהושע לאמר, לא תריעו ולא-תשמיעו את-קולכם, ולא-יצא מפיכם, דבר: עד יום אמרי אליכם, הריעו--והריעתם. ויסב ארון-יהוה את-העיר, הקף פעם אחת; ויבאו, המחנה, וילינו, במחנה”.SRHeb 94.9

צבא ישראל צעד בסדר מסוים. בראש הלכה קבוצה של לוחמים-מאמינים שהצטוו למלא אחר הפקודות שנתנו להם. ארון הברית, נוצץ מזהב, ובו חוקיו של אלוהים. את הארון -אחריהם הלכו שבעה כוהנים נושאים חצוצרות, ואז שעטה זוהר עטור תהילה, נשאו כוהנים לבושים בגדים חגיגיים מיוחדים, שהעידו על תפקידם הקדוש. צבא ישראל כל שבט תחת דגלו. כך הם הקיפו את העיר, נושאים את הארון שבו חוקי -העצום צעד בסדר מושלם אחריהם אלוהים. אי-אפשר היה לשמוע דבר מלבד קול צעדיו של הצבא רב־ העוצמה, ותרועת החצוצרות שהדן נשמע בהרים וברחובות יריחו. שומרי העיר התבוננו בתדהמה ובדאגה בכל תנועותיהם של האויבים ודיווחו עליהן לשליטיהם. הם לא הבינו מה פירוש הצעדה הזאת. היו כאלה שלגלגו על בני ישראל שהתכוונו להשתלט על העיר בצורה כזאת, ואחרים להפך, ליבם נמלא בפחד ובכבוד למראה הארון המפואר, הכוהנים וצבא ישראל במלוא הדרם, וישוע המשיח שצעד עמם בהקיפם את העיר. הם נזכרו כיצד ארבעים שנה קודם לכן נסוגו מי ים סוף לצדדים בפניהם של העבריים, ואיך עכשיו עבר כל העם הזה דרך נהר הירדן. פחדם של תושבי יריחו היה רב עד כדי כך, שהם כבר לא התבדחו. הם נעלו את שערי העיר והעמידו ליד כל שער לוחמים מיומנים וחזקים.SRHeb 95.1

במשך שישה ימים צעד צבא ישראל סביב העיר. ביום השביעי הקיף הצבא את העיר שבע פעמים. גם הפעם הצטוו בני העם לא להוציא מילה מפיהם כדי שאפשר יהיה לשמוע רק את תרועות החצוצרות. בני העם אמורים היו רק להתבונן, וכשהחצוצרות יחצצרו בפעם השביעית ויפיקו צליל ארוך יותר, היה עליהם לקרוא בקול רם, הלא הפקיד אלוהים בידיהם את העיר. “ויהי ביום השביעי, וישכמו כעלות השחר, ויסבו את-העיר כמשפט הנה, שבע פעמים: רק ביום ההוא, סבבו את-העיר שבע פעמים. ויהי בפעם השביעית, תקעו הכהנים בשופרות; ויאמר יהושע אל-העם הריעו, כי-נתן יהוה לכם את-העיר. .. וירע העם, ויתקעו בשפרות; ויהי כשמע העם את-קול השופר, ויריעו העם תרועה גדולה,ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו, וילכדו את-העיר”.SRHeb 95.2

אלוהים הוכיח לבני ישראל שלא הם כבשו את כנען. מנהיגו של צבא אלוהים הוא זה שכבש את יריחו. בכיבוש זה השתתף ישוע בעצמו ועמו מלאכיו. הוא פקד על צבא השמים, ואלה מחצו ונתצו את חומות יריחו ואפשרו ליהושע בן־ נון ולצבא ישראל להיכנס אל העיר. כשאלוהים חולל את הנס הזה הוא לא רק חיזק את אמונתם של בני עמו בכוחותיו, שבעזרתם גבר על אויביהם עזי הפנים, אלא גם חשף את חוסר אמונם הקודם.SRHeb 95.3

העיר יריחו קראה תיגר על צבא ישראל ועל אלוהים. כשהביטו תושבי העיר על צבא ישראל הצועד סביב עירם יום אחרי יום, הם החלו לדאוג. אבל כולם קיוו שביצורי ההגנה והחומות הגבוהות יצילו אותם. הם חשבו שבכוחם להדוף כל מתקפה שהיא. כשהחומות הבצורות נפלו ברעם שדומה היה לקול הרעם בזמן סערה נוראית, פחד מילא את ליבם של כל תושבי העיר והם כבר לא היו מסוגלים להילחם בכובשים או להתנגד להם.SRHeb 95.4