ביאתו השנייה של ישוע המשיח

זמן לא רב אחר-כך הופיע ענן גדול בהיר ועליו יושב בן האדם. כשהופיע הענן באופק הוא נראה קטן מאוד. המלאך אמר כי זהו הסימן לקראת בואו של בן האדם. כשהתקרב הענן יכולנו לראות את הדרת כבודו של ישוע המשיח היורד מן השמים כ’‘ מנצח ולמען ינצח ‘‘ (ההתגלות ו’:2), בלוויית פמליה של מלאכים מוכתרים בעטרות מבהיקות.SRHeb 232.4

אין שפה שיכולה לתאר את הדר ההופעה ההיא. הענן החי של כבוד אשר אין למעלה ממנו, התקרב עוד יותר, ועתה נגלתה לעינינו דמותו של אדון ישוע האהוב. לא עטרת קוצים אלא עטרת הלל על ראשו, “ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם “מלך המלכים ואדון האדונים” (ההתגלות י’’ט:16).SRHeb 232.5

פניו כשמש המאירה בצהריים, עיניו כלבת אש ומרגלתיו כעין נחשת וקולו כקול כלי נגינה רבים. “והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם: ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים: ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה: כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב” (ההתגלות ו’:17-14).SRHeb 233.1

באותו רגע רואים הרשעים כי הדרו ותהילתו של אלהים שורים על הצדיקים, על אלה שקודם לכן שאפו למחותם מעל פני האדמה. בין קריאות הזוועה שלהם הם שומעים את נימות השמחה שבקולות הצדיקים המכריזים, “הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו” (ישעיהו כ’’ה:9).SRHeb 233.2