המן

“ותעל, שכבת הטל; והנה על-פני המגבר, דק מחוספס--דק ככפור, על-הארץ. ויראו בני-ישראל, ויאמרו איש אל-אחיו מן הוא--כי לא ידעו, מה-הוא; ויאמר משה, אליהם, הוא הלחם, אשר נתן יהרה לכם לאכלה. זה הדבר, אשר צוה יהרה, לקטו ממנו, איש לפי אכלו: עומר לגלגולת, מספר נפשותיכם--איש לאשר באהלו, תקחו. ויעשו-כן, בני ישראל; וילקטו, המרבה והממעיט. וימדו בעומר--ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר: איש לפי-אכלו, לקטו. ויאמר משה, אליהם: איש, אל-יותר ממנו עד-בוקר. ולא-שמעו אל-משה, ויותרו אנשים ממנו עד-בוקר, וירם תולעים, ויבאש; ויקצוף עליהם, משה. וילקטו אותו בבוקר בבוקר, איש כפי אכלו; וחם השמש, ונמס. ויהי ביום הששי, לקטו לחם משנה--שני העומר, לאחד; ויבואו כל- נשיאי העדה, ויגידו למשה. ויאמר אליהם, הוא אשר דבר יהוה--שבתון שבת-SRHeb 71.5

קודש ליהוה, מחר: את אשר-תאפו אפו, ואת אשר- תבשלו בשלו, ואת כל-העודף, הניחו לכם למשמרת עד- הבקר. ויניחו אותו עד-הבקר, כאשר צוה משה; ולא הבאיש, ורמה לא-היתה בו. ויאמר משה אכלהו היום, כי-שבת היום ליהוה: היום, לא תמצאהו בשדה. ששת ימים, תלקטהו; וביום השביעי שבת, לא יהיה-בו.”SRHeb 71.6

גם בימינו אנו אלוהים דורש שהיחס אל השבת יהיה לא פחות מאשר באותם ימים, כשנתן הוראות מיוחדות לבני ישראל. הוא ציווה עליהם לאפות את הנדרש ביום השישי ולבשל את השאר כהכנה למנוחת שבת.SRHeb 72.1

אלוהים הביע את אהבתו ודאגתו הגדולים לעמו כששלח להם לחם משמים. “בני האדם אכלו אוכל מלאכים” - כוונתו שהם קיבלו את האוכל מהמלאכים. כשאלוהים נתן לעמו את המן הוא עשה מעשה נסים משולש: ביום השישי הייתה כמות המן גדולה כפליים, ביום השביעי לא היה מן כלל, ומה שנשאר מיום שישי נותר טרי במשך כל השבת, כשבימים האחרים הוא היה מתקלקל. כך נעשה כדי להטביע בתודעתם של בני ישראל את קדושת יום השבת.SRHeb 72.2

כששבעו בני ישראל מהמזון שקיבלו הם החלו להרגיש אשמים בשל חוסר אמונתם וטענותיהם. הם נשבעו להאמין לדברי אלוהים בעתיד ולסמוך עליו, אבל עד מהרה שכחו את הבטחתם, ולא עמדו אפילו במבחן הראשון שאמור היה לבדוק את אמונתם.SRHeb 72.3