הורדוס התגייר והקפיד על תורת מ שה בלהיטות.הוא היה מושל ביהודה נתין של הקיסר הרומאי קלאודיוס והיה שר ר בע על הגליל. הורדוס עשה כל מאמץ לזכות באהדתו של העם היהודי ובאופן הזה להבטיח את כיסאו. רודן זה רדף באכזריות את הכנסייה הנוצרית, רושש את בתיהם של המאמינים, לכד ושם תחת מעצר את מנהיגי הקהילה. הוא כלא את יעקוב והורה לתליין להוציאו להורג בחרב, באותה הדרך שבה ציווה הורדוס האחר לערוף את ראשו של יוחנן המטביל. משראה כי היהודים מרוצים ממעשיו, הלכה וגברה ‘’תעוזתו’’, והוא הורה לשים במאסר גם את פטרוס.SRHeb 150.1

מעשי זוועה אלה התחוללו בעת חגיגת חג המצות.SRHeb 150.2

אנשים עודדו את רצח יעקוב, אך נמצאו כאלה אשר התלוננו על כך שההוצאה להורג בוצעה בסתר וגרסו כי הוצאה להורג בפומבי הייתה ‘’עושה רושם’‘ רב יותר ומאיימת הרבה יותר על המאמינים ועל האוהדים אותם. בתשובה לתלונותיהם החזיק הורדוס את פטרוס בבית-הסוהר תחת שמירה, על מנת ‘’לבדר’‘ את האספסוף לאחר מכן בהוצאה להורג פומבית. חרף מזימתו, הורדוס הקשיב לעצת שריו שטענו כי להוציא להורג את השליח הישיש בגלוי לפני העם הנאסף בירושלים לחג הפסח, עלול להיות כרוך בסכנה. הכוהנים והזקנים חששו כי מראהו רב-הרושם של השליח יעורר כלפיו כבוד ורחמים בקרב העם, וכמה שלא יפעלו בדרכי עורמה, לא יצליחו להתנגד לפניותיו רבות עוצמה של פטרוס אל האנשים אשר הלהיבם לשאול על חייו ואופיו של ישוע. במקרה כזה עלול העם לתבוע מן המלך לשחרר את השליח.SRHeb 150.3

בעוד הוצאתו להורג של פטרוס נדחית בתירוצים שונים לעת שלאחר יציאת חג הפסח, היה ברשותם של חברי הכנסייה די זמן להעמיק ולחקור את צפונות ליבם ולהתפלל לאלוהים בעוצמה רבה בעד שליחם. עתירות מתמידות, דמעות וצום - אלו היו חיי הכנסייה בעת מאסרו של פטרוס. הנוצרים לא פסקו להתפלל כי הבינו עד כמה חשובה נוכחותו של השליח בקרבם, בעיקר בתקופה הראשונה ההיא, וכי ללא התערבות אלוהית כנסייתם תכחד.SRHeb 150.4

לבסוף נקבע התאריך למתן גזר דינו של פטרוס,אך תפילותיהם של המאמינים המשיכו לעלות לשמים.בעודם מפהים את על המרץ ואהדה שלהם לבקשות לוהטות ,הוא, בהיותו כלוא, היה תחת הגנתם של מלאכי אלוהים. כל מצב אשר נראה לאדם כבלתי-ניתן לפיתרון, הוא הזדמנות לאלוהים להיגלות במלוא הדרו ויכולתו האינסופית. פטרוס הוחזק קשור בין שני חיילים, כבול בשתי שרשרות, שכל אחת מהן מהודקת סביב פרק כף ידו של חייל. הוא לא היה יכול לזוז מבלי שידעו. דלתות בית-הסוהר, אשר לפניהן עמדו כמה שומרים, היו סגורות ומסוגרות, ובכך נמנעה מפטרוס כל אפשרות להינצל או להימלט בכוחות של בן אנוש. אולם הדבר לא ריפה את ידיו של השליח. מאותו רגע שבו התכחש פטרוס לישוע המשיח והתחרט על מעשהו בלב מלא מרירות, הוא עמד באומץ בפני כל הצרות והקשיים בחייו, וגילה גבורה רבה בדרשתו הלוהטת על המושיע הנצלב, הקם לתחייה והעולה השמימה. התלמיד הנאמן היה בטוח שהנה הגיע תורו להקריב את חייו למען מורהו.SRHeb 150.5

ערב גזירת דינו, פטרוס, הכבול בשרשרות, ישן כרגיל בין שני אנשי צבא ששמרו עליו. הורדוס שזכר את היעלמותם הפלאית של פטרוס ויוחנן מתא הכלא שנים קודם לכן, הכפיל את המשמר. הזהירו את השומרים, על מנת להבטיח את ערנותם, כי הם אחראים לשמירה על האסיר.SRHeb 151.1

כאמור, פטרוס היה כלוא בתא שנחצב בסלע, מאחורי דלתות נעולות במספר מנעולים ובריחים. שישה-עשר חיילים שמרו על התא במשמרות מתחלפות, ארבעה חיילים בכל משמרת עקבו בקפדנות אחרי מעשיו השליח. אך המנעולים, הבריחים והשומרים הרומאים אשר חשבו כי חיסלו מראש כל אמצעי ההצלה שבידי אדם, רק שימשו להדגיש את ניצחונו של הכוח האלוהי שבזכותו נגאל פטרוס מבית-הסוהר. בדורשו את חייו של משרת אלוהים הנאמן, העז הורדוס לצאת למאבק בגבורתו של העליון ונחל תבוסה מביכה.SRHeb 151.2

חזון על הכנסיה מתרחבת

המלאך גואל את פטרוס