דיווחם של הלוחמים הרומים

כשצבא מלאכי השמים רחק מן הקבר ואור התהילה נעלם, העזו הלוחמים הרומאים להרים את ראשם ולהביט סביב. כשראו שהאבן הענקית התגלגלה הרחק מהכניסה לקבר, ושגופו של ישוע נעלם, הם התמלאו פליאה. כל המחלקה פנתה במהירות אל העיר,כדי ליידע את ראשי הכוהנים ואת הזקנים על דבר האירוע הזה. לאחר שהקשיבו להודעתם של הלוחמים, הרוצחים החווירו. אימה אחזה בהם למחשבה על מה שעשו. אם יש אמת בהודעתם של החיילים, מה יהיה עכשיו איתם? הם ישבו זמן מה בדממה עמוקה, הביטו זה בזה ולא ידעו מה לעשות ומה לומר.לקבל את ההודעה הזאת אמר לקבל את האשמה על עצמם. ראשי הכוהנים והזקנים פנו הצידה כדי להתייעץ. הם דיברו על האפשרות שבה דיווחם של החיילים יופץ בין בני העם, ואז הם כולם יוצאו להורג בתור הרוצחים של ישוע.SRHeb 121.1

נפלה החלטה לשחד את החיילים כדי שלא יאמרו דבר על כך לאיש. הכוהנים והזקנים הציעו לחיילים סכום גדול של כסף, באומרם, “אמרו־נא כי־באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו ואנחנו ישנים” (הבשורה הקדושה על-פי מתי, כ”ח: 13).SRHeb 121.2

כששאלו החיילים את הכוהנים מה יהיה עונשם על כך שנרדמו בעמדת השמירה שלהם, הבטיחו המנהיגים היהודים להסדיר את העניין הזה עם פילאטוס ולהבטיח את ביטחון החיילים. החיילים הרומאים מכרו את כבודם בכסף והסכימו לעשות כל מה שהכוהנים והזקנים ביקשו מהם.SRHeb 121.3