פרק 6 - ההקרבה של קין והבל

בניו של אדם, קין והבל, היו שונים מאוד באופיים. הבל היה ירא אלוהים, וקין טיפח רגשות מרדניים וילן על אלוהים שבגלל חטאו של אדם קילל את כל האדמה. שניהם ידעו על תוכנית הישועה מהוריהם. נדרש מהם לציית לרצונו של אלוהים, כיוון שזה ישמש כראיה לכבודם לבורא, ולהביע את אמונתם בקורבן שהיה מובטח להם ואת תלותם בו. תלות זאת התבטאה בכך שהבכורים בעדר הוקרבו בטקס חגיגי, בשר ודם, על המזבח. הקרבת הקורבנות התמידית אמורה הייתה להזכיר לבני האדם את חטאם ואת הגואל שצריך לבוא, שיהיה קורבן גדול להצלתם.SRHeb 28.1

קין זבח זבח לאלוהים בעודו מתלונן ולא מאמין בהבטחה של הקורבן הגואל העתיד לבוא. לא הייתה לו כל כוונה כנה לציית למצוותיו של אלוהים, ולכן הוא אפילו לא ניסה למצוא את השה הבכור כדי להקריבו עם הפירות הראשונים של האדמה. הוא פשוט לקח את פירות האדמה והקריב אותם, ובזה עבר על הוראותיו של אלוהים. אלוהים הודיע לאדם שבלי שפיכת הדם החטא לא ייסלח, וקין אינו יוצא דופן, גם אם הביא את הפירות הטובים ביותר בתור קורבן. הבל המליץ לאחיו לא לבוא בפני האל בלי דמו של הקורבן, אבל קין, שהיה הבכור, לא הקשיב לעצותיו של אחיו. הוא זלזל בהן ובעודו מפקפק ומתלונן על הצורך להביא את הקורבנות, הניח על המזבח את המנחה. אולם אלוהים לא קיבלה.SRHeb 28.2

לפי צו אלוהים הביא הבל את קורבנותיו - הבכורים מבני הצאן והטובים בשמני האדמה- בחסד, בכבוד ובענווה ובעודו מאמין במשיח המובטח. אלוהים שעה אל מנחתו. ברק הבריק מהשמים מטה ובלע את קורבנותיו של הבל. קין, שלא ראה ראיות לכך שמנחותיו התקבלו גם הן, רגז עד מאוד על אלוהים ועל אחיו. חמל אלוהים על קין, וברחמיו הרבים שלח אליו את מלאכיו כדי שישוחחו איתו.SRHeb 28.3

המלאך שאל את קין מדוע הוא סר וזועף, ואחר-כך הסביר לו שאם יציית לדבריו של אלוהים בדייקנות, יקבל הבורא אותו ואת מנחתו. עליו לענ ת את ליבו, להיכנע, להאמין ולהישמע להוראותיו של אלוהים, ואז כל קרבנותיו ומתנותיו יתקבלו. עוד אמר המלאך לקין, שכאשר קיבל אלוהים, בצדק, את קורבנו של הבל ודחה את קורבנו שלו, עדיין אין זה סימן לכך שהבורא מעדיף את אחיו. הסיבה היחידה לכך הייתה חוסר רצונו של קין לציית לדרישותיו הפשוטות והברורות של אלוהים. אם ישנה את מחשבותיו וייבצע את אשר אלוהים אמר, ימצא חן בעיני האב הרחמן, ואזי יחל הבל, אחיו הקטן, להקשיב ולציית לו כמו לאח גדול.SRHeb 28.4

אבל גם אחרי הסבר ברור ופשוט זה לא חזר קין בתשובה. במקום לגנות את עצמו על חוסר אמונתו, הוא המשיך להביע את אי-שביעות רצונו בכל הנוגע לאלוהים, שהיה, על-פי דעתו, לא צודק ומשוחד. בקנאתו ובשנאתו החל קין להתווכח עם הבל, בעודו מאשים אותו. הבל הצביע בענווה על טעויותיו של אחיו ואמר שהרוע טמון בתוכו. אבל קין שנא את אחיו עוד כשראה שאלוהים קיבל את מנחתו. הבל ניסה להרגיע את זעמו של קין, בעודו מזכיר לו את חסד אלוהים שהשאיר את הוריהם בחיים, אף שעל אי-ציות יכול היה להורגם מיד. הוא אמר לקין שאלוהים אוהב אותם מאוד, כיוון שאם זה לא היה כך, הוא לא היה מקריב את בנו הקדוש והחף מפשע, כקורבן עבור חטאיהם של בני האדם, ולא היה מאפשר לו לסבול ולשאת את כעסו במקומם.SRHeb 28.5