קודש הארצי והשמימי

בעודם חוקרים את שאלת הקודש, המאמינים למדו כי המשכן, הבנוי על פי התבנית אשר הראה אלוהים למשה בהר ;“משל לזמן הזה, כאשר מקריבים מנחות וזבחים “סיני, והואSRHeb 210.4

כי שני מרכיביו הקדושים הם ‘’דמיוני הדברים שבשמים’‘ וכי ישוע המשיח, כוהננו הגדול, ‘’הוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם’’; ‘’כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים’‘ (העבריים ט’:9,23; ח’:2; ט’:24).SRHeb 210.5

הקודש השמימי, בו משרת המשיח למעננו, הוא המקור האדיר אשר ממנו עשה משה את ההעתק הארצי. בדומה לקודש הארצי, שמצויות בו שתי מחיצות- קודש וקודש הקדושים - גם לקודש השמימי יש אותם חלקים. יתר על כן, ארון קודש, שבו נשמר חוק אלוהים, מזבח הקטורת ודברים אחרים שמשתמשים בהם בעבודת אלוהים על פני הארץ, אינם אלא ‘’דמיוני הדברים שבשמים’’. לשליח יוחנן ניתנה רשות להיכנס בחזונו לתוך חדר שמימי ובהימצאו בו הוא ראה ‘’שבעה לפידי אש בערים’‘ ו’’מחתת זהב’’, וכאשר ‘’נפתח היכל יהוה בשמים’’, הביט יוחנן אף ב’’ארון בריתו בהיכל” (ההתגלות ד’:5; ח’:3; י’’א:19).SRHeb 211.1

הנאמנים אשר המשיכו לבקש אחר האמת, מצאו לבסוף עדות שאין עליה עוררין להימצאותו של קודש בשמים. משה הקים את המקדש הארצי לפי התבנית שניתנה לו. פאולוס, באיגרתו אל העבריים, תומך בעובדה הזאת שהקודש על פני האדמה הוא רק העתק של הקודש במלכות השמימית (ראה העבריים ח’:2,5), וגם יוחנן מעיד כי ראה אותו בשמים.SRHeb 211.2

בתום 2,300 ימים, בשנת 1844, המקדש כבר מזמן לא היה קיים על פני הארץ. לכן קרוב לוודאי שהנבואה ‘’עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש’‘ (דניאל ח’:14) מדברת על הקודש השמימי. אך כיצד אפשר לטהר את הקודש השמימי? לומדי דברי אלוהים ניגשו שוב לחיפושיהם בספרי הקודש וגילו כי טהרת הקודש, היות שהיא נעשית בעזרת הדם, אינה שווה להסרת טומאה גופנית, ובשל כך היא כרוכה בהסרת החטא. הנה דבריו של השליח פאולוס, ‘’לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה [בדם הבהמות] והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה [אף בדמו היקר של ישוע המשיח עצמו, הערת המחברת]” (העבריים ט’:23).SRHeb 211.3

על מנת להשיג את משמעותה של טהרת הקודש עליה מדברת הנבואה, היה על המאמינים להבין את מנגנון השירות בקודש השמימי. לשם כך, צריך היה ללמוד על השירות על פני האדמה המשמש דימוי לשירות השמימי, כי אומר השליח פאולוס שהכוהנים הגדולים המופקדים לשרת בקודש ‘’מכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים’‘ (העבריים ח’:5).SRHeb 211.4