המוות הראשון

בהצדיקו את אלוהים העלה הבל את חמתו של קין יותר ויותר, עד שבזעמו הרב הוא התנפל על אחיו והרגו. כאשר שאל אלוהים את קין היכן אחיו, ענה, משקר, “ל א ידעתי, הש מר אחי אנ כי:” ( בראשית די).SRHeb 29.1

אמר לו אלוהים שהוא יודע את כל מעשיו ומחשבותיו, ואת החטא שעשה, “מה עשית; קול דמי אחיך, צ עקים אלי מן־האדמה. ועתה ארור אתה; מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך. כי תעב ד את־האדמה,SRHeb 29.2

ל א־ת סף תת־כ חה לך; נע ונד תהיה בארץ.”SRHeb 29.3

אחרי מעשה החטא הראשון עדיין לא הייתה קללת האל מורגשת על האדמה בכל עוצמתה, אבל מאז אותו מעשה הוכפלה עוצמתה. הבל וקין - שני סוגים של בני אדם: הצדיקים והרשעים, המאמינים וחסרי-האמונה, וכך הם קיימים על האדמה מאז מעשה החטא ועד לבואו השני של משיח. כאשר רצח קין את אחיו, שימש המעשה כראיה לקנאתם ולשנאתם של בני האדם הרשעים לצדיקים, בשל היותם טובים יותר. הרשעים תמיד יבערו מקנאה באלה ההולכים בעקבותיו של אלוהים, תמיד ידכאו אותם, ירדפו ויהרגו אותם, כיוון שחייהם הטהורים של המאמינים יבואו בתור נזיפה בחייהם הקלוקלים של הרשעים.SRHeb 29.4

חייו של אדם היו מלאים בעצב, בהשפלה ובצער. כשלימד את בניו ונכדיו יראת אלוהים, הם נזפו בו על החטא שחטא, שגרם לעצב כה רב לכל הצאצאים. אחרי שהוא וחווה נאלצו לעזוב את המולדת הנפלאה שלהם - גן העדן, המחשבה שהוא אמור למות הפחידה אותו בכל פעם מחדש. המוות, לפי דעתו, היה אסון נורא. בפעם ראשונה נתקל אדם במוות אנושי כשבנו קין הרג את אחיו, הבל. רגשות אשמה קשים ביותר פקדו אותו כשהכיר בכך שקין הוא רוצח והבין שאלוהים קילל אותו. כשבנו הבל אינו עוד לידו סבל אדם קשות, ויותר מכול האשים את עצמו על החטא הראשון והגדול שחטא. אדם התפלל לאלוהים וביקש לסלוח לו בשם הקורבן הגדול שהובטח. הוא הרגיש היטב את זעמו של אלוהים על החטא שחטא עוד בגן העדן. הוא היה עד- ראייה לשחיתות הכללית שבגללה החליט אלוהים להשמיד את כל תושבי האדמה במבול. גזר-דין המוות שהבורא החליט לחרוץ לו, ושתחילה נראה לו נורא, עכשיו, לאחר כמה מאות שנים, נראה חסוד ורחום מצידו של אלוהים, כיוון שרק המוות יכול לשים קץ לחייו מלאי האסונות של בן האדם.SRHeb 29.5

כשראה אדם את הסימנים הראשונים של הטבע הנובל, שהתבטאו בעלים הנושרים ובפרחים היבשים, הוא התאבל הרבה יותר מאשר מתאבלים בני האדם היום לאחר מותם של הקרובים שלהם. אמנם, צערו על הפרחים הנבלים לא היה כה עמוק כיוון שהם היו שבריריים ועדינים. עצב רב הרבה יותר הוא חש כשראה את העלים הנושרים מהעצים הגדולים והגבוהים. הם נרקבו על האדמה, והוא הבין שהמוות הוא בלתי-נמנע לכל הטבע החי שברא אלוהים למען אושרו של בן האדם.SRHeb 29.6

לילדיו ולילדים של ילדיו, עד לדור התשיעי, סיפר אדם על ביתו המקסים והמושלם, על גן העדן, על החטא שחטא ועל תוצאותיו הנוראיות, על עול הדאגות והעצב שנשא במשך כל הזמן הזה בגלל אותם בעיות במשפחתו שסופן היה רציחתו של הבל. הוא סיפר על הסבל שדרכו אלוהים הוביל אותו כדי ללמד אותו לציית לכל חוקיו. הוא לא חדל להזכיר לכול שומעיו שכל חטא בכל צורה שהיא יביא לעונש. אדם שכנע את כל צאצאיו וקרוביו להיות נאמנים לאלוהים, שהוא רחמן ואוהב לכל הירא ממנו.SRHeb 30.1

אחרי נפילתו מגן עדן המשיכו המלאכים לבקר את אדם ולספר לו על תוכנית הישועה של אלוהים. הם הזכירו לו על שלכל בני האדם יש הזדמנות להינצל ולזכות בחסדו של אלוהים. אף שהתקיים הפירוד הנורא בין אלוהים לבין האדם, בזכות קורבנו של ישוע המשיח, כל מי שרוצה יוכל להינצל. אבל אדם יזכה להצלה רק כשחייו יהיו מלאים אמונה וחרטה. כל אלה שיקבלו את ישוע בתור מושיעם היחיד, יקבלו את טובו של אלוהים בזכות בנו ומעשיו הטובים של ישוע.SRHeb 30.2