מאסרם של השליחים והעמדתם לדין

הכרזה על תחייתו של ישוע ועל תחייתם של כל המתים אשר תתרחש בשל מותו ותחייתו במהלך התגלותו השנייה, עוררה דאגה רבה בקרב הצדוקים. היה נדמה להם כי תפישת עולמם המוכרת נמצאת בסכנה, וכי שמם הטוב מונח על כף המאזניים. רבים מהמשרתים בבית-המקדש היו צדוקים, ביניהם האחראי לביטחון ולשמירה במקדש. בעזרתם של כמה צדוקים הוא אסר את שני השליחים והכניסם לכלא, מפני שהשעה הייתה מאוחרת מדי להתחיל לתחקר את הנושא באותו ערב.SRHeb 130.1

למחרת התכנסו חנן וקיפא יחד עם כוהני בית-המקדש האחרים, ובפניהם הביאו את האסירים לדין. באותו חדר, בנוכחותם של כמה מהאנשים הנמצאים כאן, התכחש פטרוס לאדונו בצורה מבישה. הוא נזכר בכל הפרטים בעודו עומד בעצמו לדין, ועתה ניתנה לו הזדמנות לכפר על היעדר אומץ-הלב החמור אשר גילה בפעם ההיא. חברי המועצה אשר נכחו במשפט של מורהו וזכרו את התנהגותו של פטרוס, קיוו להפחידו באיום של כליאה והוצאה להורג. אך פטרוס שהתכחש למשיח בשעה שנזקק לו יותר מכול, היה אדם נמרץ ובעל ביטחון יתר, שונה לגמרי מפטרוס אשר עמד כעת לחקירה בפני הסנהדרין. עתה הוא היה איש ששב לאלוהים, נטול אנוכיות ללא שמץ של יהירות. מלא ברוח הקודש הוא הפך לאדם איתן כסלע, אמיץ וצנוע ובוטח במשיח. הוא התאווה לכפר על בגידתו בישוע ולהלל את השם הקדוש אשר חילל קודם.SRHeb 130.2