פרק 45 - סוד הרשע

באיגרתו השנייה אל התסלוניקים כתב השליח פאולוס את נבואתו על הבגידה העליונה בכנסייה הנוצרית בשל הקמת הכוח האפיפיורי. הוא ציין באיגרתו כי לא יגיע יום המשיח עד אשר ‘’יהיה בראשונה המרד ונגלה איש החטאה בן האבדון: המתקומם והמתרומם על כל הנקרא אל או עבודה עד כי גם ישב בהיכל האלהים כאלהים ומראה את עצמו כי אלהים הוא’‘ (אל התסלוניקים ב’, ב’:3,4). יתר על כן, המבשר מזהיר את האחים ‘’כי סוד הרשע כבר החל לפעל’‘ (אל התסלוניקים ב’, ב’:7). אף בשחר ימיה של הכנסייה הבחין פאולוס בדרכיה המוטעות אשר הובילו להתפתחותו של מוסד האפיפיורות.SRHeb 179.1

אט אט, בתחילה בשתיקה ובסתר, אך ככל שגברו כוחו ושליטתו בנפשותיהם של אנשים ־ יותר בגלוי, ביצע ‘’סוד הרשע’‘ את עבודתו, מנאץ את שמו של האדון ומסית מדרך הישר. בלתי-נראים כמעט, חלחלו הטקסים הפגאניים לתוך הכנסייה הנוצרית. אווירת הפשרה והסתגלות למוסכמות החילוניות לא באה לידי ביטוי לאורך זמן בשל הרדיפות האכזריות שרדפו עובדי האלילים את הכנסייה הצעירה. אך בעת שחדלו הרדיפות, והדת הנוצרית צעדה פנימה לחצרות המלכים ולארמונותיהם, תמימותם וענוותם של ישוע ושליחיו התחלפו בפאר וביהירות של הכוהנים והמושלים הפגאניים, ואת מקומן של מצוות האדון תפסו הנחות ומנהגים של בני אנוש.SRHeb 179.2

המרתו הרשמית של הקיסר קונסטנטין בתחילת המאה הרביעית לספירה גרמה לשמחה רבה בקרב המאמינים, אולם הם לא הבינו כי יחד עם הקיסר נכנס לכנסייה העולם החילוני מוסווה בבגדי הצדק. גופה של הכנסייה החל נרקב במהירות. עבודת האלילים, אשר חשבוה לאחת שהפסידה, לאמתו של דבר הפכה למנצחת במאבק. אווירתה כבשה את הכנסייה. חוקיה, טקסיה ואמונותיה הטפלות נכללו באמונם ובעבודתם של המכונים חסידי המשיח.SRHeb 179.3

הפשרה הזו בין עבודת אלילים לבין הדת הנוצרית הולידה את ‘‘ איש הרשע ‘‘ אשר נובא כי ישאף להתרומם מעל אלוהים עצמו ויצא למלחמה נגדו. גופה הענקי של דת השקר הוא יצירת מופת של השטן - מצבת זיכרון למאמציו לתפוס את כס המלוכה ולמשול כפי רצונו בעולם כולו.SRHeb 179.4

ברדיפה אחר המטרה היחידה - להבטיח לעצמה שם ועושר, הכנסייה חיפשה את תמיכתם של בעלי הכוח בעולם ובדוחה בכך את המשיח, הצהירה אמונים לנציגו של השטן על פני האדמה - האפיפיור הרומי.SRHeb 179.5

אחת מן הדוגמות הראשיות בכנסייה הרומית-קתולית היא קבלת האפיפיור כמנהיגה הגלוי של כנסיית ישוע העולמית, אדם אשר הוענקה לו סמכות עליונה מעל לכמרים ולבישופים בכל רחבי העולם. נוסף על כך, מייחסים לאפיפיור מאפייני אלוהות.SRHeb 179.6

השטן ידע כי דרך כתבי הקודש יבחינו בני האדם ברמאותו ויצליחו לעמוד בפני השפעתו. אף המושיע של העולם השתמש בדברי אלוהים כדי להדוף את התקפותיו של השטן. ככל עוד חש ישוע בתקיפתו של השטן, הוא הרים את מגן האמת הנצחית באומרו, ‘‘ הן כתוב’’. לכל הצעה זדונית של אויבו הוא השיב בחוכמה ובכוח אשר בדברי האל. השטן זמם ליטול מבני האדם את האפשרות לדעת את ספרי הקודש במקורם, ובכך ללוכדם בקוריו ולהקים את שלטונו הבלתי- חוקי של האפיפיור. הספרים הקדושים מגלים את הדרו של אלוהים ומצביעים על מקומם האמיתי של בני אנוש. לכן השטן עושה כל מאמץ להסתיר את האמיתות ממבטיהם של האנשים. הכנסייה הרומית בחרה בדרכו של השטן. לאורך מאות שנים נאסרה הפצתם של ספרי הקודש בקרב העם. קריאה בספרי הקודש ואף הימצאותם בבית נחשבו לדברים בלתי-חוקיים, אך באותו זמן בישופים וכמרים נטולי מוסר היו רשאים לפרש על-פי שיקול דעתם את מקורותיהם ובכך לכפות על העם את שלטונם המרושע. בדרך הזו היה האפיפיור מקובל כמעט בכל ארצות העולם כבא-כוח של אלוהים על פני האדמה בעל סמכות ממשל עליונה - דתית וחילונית.SRHeb 180.1