החוק האלוהי הנצחי

חוקי אלוהים היו קיימים הרבה לפני בריאתו של האדם. חייהם של המלאכים ושל כל תושבי השמים נקבעו על-ידי העקרונות המוסריים שלהם. השטן סולק מהשמים כיוון שעבר על עקרונות השליטה הקדושים של אלוהים. כשאלוהים ברא את אדם ואת חווה הוא גילה בפניהם את חוקיו. אז לא היו חוקיו כתובים, אבל הוא אמרם בעל-פה. שבת, שעליה מדובר במצווה הרביעית, הייתה קבועה עוד בגן העדן. אחרי בריאת העולם ובני האדם, ברא אלוהים עבורם את השבת. אחרי מעשה החטא של אדם שום דבר לא השתנה בחוקיו של אלוהים. העקרונות שעליהם מדובר בעשרת הדיברות היו קיימים עוד לפני מעשה החטא, ואופיים הותאם למצב הטהור של היצורים הקדושים. לאחר מעשה החטא, העקרונות, שהם הבסיס של המצוות האלה, לא השתנו, אבל בגלל מצבו החדש של האדם הופיעו כמה מצוות חדשות.SRHeb 78.8

כך נקבע המנהג להקריב בעלי חיים, כדי שהזכיר לאדם שמאז פקפק באלוהים בפעם הראשונה, המוות הוא העונש על חטא זה. ישנה סיבה לכך שישוע מת כקורבן לכל החטאים של בני האדם, כיוון שכך הוא הגן על כבודו של החוק האלוהי והעניק לבני האדם את ההזדמנות להימנע מהעונש. ההקרבה של ישוע אמורה הייתה ללמד את האדם שחטא להשלים, להתחרט ולהאמין באלוהים, שיכול למחול לזה שעבר על חוקיו, בזכות מותו של בנו. אם חוקיו של אלוהים לא היו מופרים, לא היה המוות קיים ולא היה צריך לקבוע צווים חדשים, מותאמים למצבו החדש של האדם לאחר החטא.SRHeb 79.1

אדם לימד את צאצאיו לציית לחוקי אלוהים, והחוק עבר מדור לדור דרך האנשים יראי האלוהים. העבירה התמידית על החוק גרמה לכך שהארץ כולה הושמדה במי המבול, וידיעת החוקים נשארה רק אצל נוח ובני משפחתו הטהורים, שאותם הציל אלוהים בתיבה. אחרי המבול הסביר נוח לצאצאיו את עשרת הדיברות. החל מאדם ובמשך חייהם של כל הדורות הבאים הגן אלוהים על אלה ששמרו את חוקיו בליבם. הוא אמר על אברהם,“עקב, אשר-שמע אברהם בקלי; וישמר, משמרתי, מצותי, חקותי ותורתי.” (בראשית כ”ו:5).SRHeb 79.2

אלוהים נגלה לאברהם ואמר לו, “ויאמר אליו אני-אל שדי-- התהלך לפני, והיה תמים. ואתנה בריתי, ביני ובינך; וארבה אותך, במאד מאד.” (בראשית פרק י”ז:1,2). “והקמתי את-בריתי ביני ובינך, ובין זרעך אחריך לדרתם--לברית עולם: להיות לך לאלהים, ולזרעך אחריך.” (בראשית פרק י”ז:7).SRHeb 79.3

אז ציווה האל על אברהם ועל צאצאיו את מצוות ברית המילה, כדי שהעברים ימולו את העורלה, סמל לכך שאלוהים בחר בהם מכל שאר העמים להיות העם שלו, הנבחר, האוצר היקר לו. בקיימם את הברית הזו, הם מבטיחים לאלוהים בחגיגיות שלא יינשאו לבני עמים אחרים, כיוון שאם יעשו כך, יאבדו את הכבוד לאלוהים ולחוקיו הקדושים וידמו לשאר העמים, עובדי האלילים.SRHeb 79.4

בבצעם את ברית המילה מסכימים בני ישראל לתנאי הברית שנכרתה עם אברהם, כלומר היות מושלמים ושונים משאר העמים. אם צאצאיו של אברהם היו מתעלמים מעובדי האלילים סביבם, הם לא היו מתחילים לסגוד לאלילים אלה בעצמם. בכך שהיו מבדלים עצמם משאר העמים, הם היו נמנעים מהפיתוי הגדול להפוך לשותפים למעשי החטא ולמרד ברצונו של אלוהים. כשהחלו להתערבב ולחיות בין עובדי האלילים, הם איבדו את קדושתם ואת ייחודם באופן משמעותי. כעונש הביא אלוהים לאדמותיהם רעב נוראי שגרם להם לעזוב את ארצם ולרדת מצרימה כדי לא לגווע. אבל אלוהים זכר את הבטחתו לאברהם, ולא זנח אותם גם שם. הוא אפשר להם להפוך לעבדים של המצרים, אבל הם בכל זאת פנו אליו במצוקתם ובחרו בשלטונו הצודק והנכון וצייתו לחוקיו.SRHeb 79.5

רק כמה משפחות מצאצאיו של אברהם הגיעו למצרים, אבל הן רבו מאוד והפכו לעם רב. היו כאלה שלימדו את ילדיהם להאמין באלוהים ולציית לחוקיו, אבל רוב בני ישראל ראו סביבם כל-כך הרבה עבודת אלילים, עד שכבר לא יכלו לתאר לעצמם את תוכנו של החוק האלוהי. אלה שפחדו מאלוהים פנו אליו בלב מלא כאב, ביקשו ממנו לעזור להם להשתחרר מהעבדות הקשה ולהוציאם מהאדמה הזרה, כדי שיוכלו לשוב ולעבדו בגלוי ובחופשיות. אלוהים הקשיב לבקשותיהם ובחר במשה להיות המושיע של עמו. אחרי שהעברים עזבו את מצרים ומי ים סוף נסוגו מפניהם, בחן אותם אלוהים וביקש לראות אם הם סומכים על האל שעשה להם נסים והוציאם מעבדות לחירות. אבל בני ישראל לא עמדו במבחן הזה. הם המשיכו לזעוף ולרטון על אלוהים, האשימו אותו בכל קשיי הדרך ודרשו לחזור למצרים.SRHeb 79.6