פרק 62 - גמול לקדושים

אז ראיתי את המלאכים באים בהמוניהם וכל אחד מביא איתו מן העיר עטרת תהילה - לכל אחד מן הקדושים, ועליה כתוב שמו של בעליה. ישוע המשיח ביקש להביאן אליו, לקח אותן מידי המלאכים ושם במו ידיו על ראשי הקדושים. המלאכים הביאו גם את הנבלים וישוע הגישם לקדושים. המלאכים העומדים בראש זימרו את הצליל הראשון ואליהם נצטרפו שאר הקולות השרים שבח ותהילה לאלוהים ולבנו. וכל יד פרטה במיומנות על מיתרי הנבל והולידה מוזיקה מפוארת ומושלמת.SRHeb 234.1

אחר-כך ראיתי את ישוע מוביל את הגאולים אל שערי העיר. הוא פתח אותם לרווחה, ציריהם בוהקים, והם קידמו בברכה את הנאמנים לתוך חצרות העיר. כל מה שחזו בו היה שמחה לעיניים - תהילת האל שפעה מולם. ישוע שב ופנה אל הצדיקים הגאולים שלו, שפניהם זהרו מרוב אושר והדר, הביט בהם באהבה ואמר בקולו רם ומתנגן, “ראיתי עמל נפשי ושבע רצון אנוכי. מן התהילה הזאת תהנו לנצח נצחים. תמו צרותיכם ולא תראו עוד לא מוות ולא אבל, וזעקה וכאב לא יהיה עוד” (ההתגלות כ’’א:4). ואז ראיתי את כל הקדושים קדים, מסירים את כתריהם מראשיהם ומניחים אותם לרגלי המושיע. בידיו מלאי אהבה הרימם מקידתם, והקדושים שבו לפרוט על נבלי הזהב שלהם בעודם ממלאים את הרקיע בשירי הלל לשה האלוהים.SRHeb 234.2

והנה ישוע מוליך את עמו אל עץ החיים, ושוב נשמע קולו שהוא נעים ויפה מכל מוזיקה שאי-פעם שמעה אוזנו של בן אנוש. ואומר הוא, “עלה העץ הוא לתרופת הגוים. תאכלו מכל אשר עליו”. פרי העץ ההוא היה טוב מכל פרי אחר, ולכל קדוש היה מותר לאכול ממנו. כס אלוהים בעיר הזו וממנו יוצא נחל של מים חיים, זך ומבהיק כבדולח. בכל אחד מצידיו צומח עץ חיים ועוד עצים רבים נושאי פירות טובים לאכילה על שפותיה (ספר ההתגלות כ’’ב:2-1).SRHeb 234.3

לא קיימת שפה ואין מילים שבכוחן לתאר את הדר מלכות השמים. נשימתי נעתקה למראה המושלם ההוא. נסחפת אחרי ההוד שאין כמוהו ואחרי התהילה הכובשת הנחתי את העט בצד וקראתי, ‘’איזו אהבה! איזו אהבה מדהימה!’‘ אין ביכולתה של השפה הנשגבה ביותר לצייר את הדר השמים ואת אהבתו של המושיע אשר לא קיימת אחרת למעלה ממנה.SRHeb 234.4