ניסיון היהודים חוזר על עצמו

ראיתי את המועד שבו הוצהר על ביאתו הראשונה של ישוע המשיח. יוחנן המטביל נשלח ברוחו וכוחו של אליהו הנביא כדי להכין את הדרך לקראת ישוע. אלה אשר לא קיבלו את עדותו של יוחנן גזלו מעצמם אפשרות ליהנות מתורתו של ישוע. התנגדותם לבשורה שקדמה לבאו של ישוע הובילה אותם למקום שבוא הם כבר לא יכלו לקבל בקלות את העדות החזקה ביותר שהוא המשיח. השטן הוביל את אלה שהתכחשו למסרו של יוחנן עוד רחוק יותר והביאם לבגידה בישוע ולצליבתו. במעשה זה נשללה מהם האפשרות לקבל את הברכה של חג השבועות, אשר נועדה להובילם לשערי הקודש השמימי.SRHeb 216.4

קריעת הפר כת במקדש, הראה כי זבח ותקנות של יהודים אינם רצויים עוד בעיני אלוהים. קורבן אחר, גדול מכול, הונח והתקבל על-ידי אלוהים, ורוח הקודש אשר ירדה בחג השבועות על תלמידי ישוע סחפה את מחשבותיהם מהקודש הארצי אל הקודש השמימי, שאליו נכנס ישוע המשיח בדמו כדי להמטיר על חסידיו את הברכות הבאות יחד עם הכפרה. היהודים נשארו בחשכה מוחלטת. הם איבדו את האור, אשר היו יכולים ליהנות ממנו אילו לא היו דוחים את תוכנית הגאולה, והמשיכו לסמוך על זבחיהם ומנחותיהם שהיו עתה חסרי-תועלת. הקודש השמימי החליף מקום עם הקודש הארצי, אך יהודים לא הבחינו בשינוי. לכן לא נהנו מתיווכו של משיח בקודש.SRHeb 216.5

רבים חשים אימה ממעשיהם של היהודים אשר דחו את ישוע וצלבו אותו. בקוראם על אודות ההתעללות המבישה בו הם חושבים כי הם אוהבים אותו, וכי לא היו מתכחשים לו כפי שעשה פטרוס ולא היו צולבים אותו כפי שעשו היהודים. אך אלוהים קורא הלבבות העמיד למבחן את אהבתם אשר עליה הכריזו.SRHeb 217.1

כל מלכות השמים צפתה בעניין רב באנשים כשקיבלו את הבשורה הראשונה. אבל לא מעטים מהם, אלה אשר דיברו על אהבתם לישוע ואשר הזילו דמעות תוך כדי קריאה על צליבתו, לעגו עתה לחדשות המבשרות על הופעתו הקרובה. במקום לשמוח על המסר הניתן להם, הם הצהירו כי זו אשליה. הם שנאו את הנאמנים המצפים לביאתו והרחיקום מהכנסיות. הם, אשר דחו את הבשורה הראשונה, לא יכלו לקבל את הברכה של הבשורה השנייה. אף קריאת חצות הלילה לא העירה אותם כדי שיקומו וייכנסו יחד עם ישוע המשיח לקודש הקודשים של השמים. בכך שסירבו להכיר בשתי הבשורות הראשונות הם האפילו כל-כך את צלילות דעתם עד שלא הבחינו ולו בקרן אור אחת של הבשורה השלישית, אשר הראתה את הדרך לקודש הקודשים.SRHeb 217.2