המלאך נגלה לקרניליוס

בעוד קרנליוס מתפלל, שלח לו אלוהים שליח מן השמים אשר קרא לו בשמו. שר המאה נמלא פחד, אך הבין במהרה כי מלאך נשלח מעם אלוהים לתת לו הוראות. הוא שאל, “מה אד ני מצוה וי מר אליו תפלתך וצלק תיך עלו לזכרון לפזי אלהים: ועתה שלח־לך אנשים אל־יפו וקרא אילך את־שמעון המכנה כיפא: הלא הוא מתגורר עם־איש אחד ושמו שמעון הבורסי וביתו ע מד על־שפת הים הוא י אמר לך את־אשר עליך לעשות”.SRHeb 146.1

באירוע הזה שוב מגלה אלוהים את כבודו כלפי הכנסייה, אשר הוקמה בידיו והמיועדת להטפת בשורתו של המשיח. לא על מלאכו הטיל אלוהים את השליחות לספר לקרניליוס על צליבתו, תחייתו ועלייתו לשמים של המושיע, אלא על בן אדם נתון לחולשות ולפיתויים, כמו קרניליוס עצמו. השליח מן השמים בא כדי לאחד את קרניליוס עם משרת אלוהים אשר ידריכו בדרך לישועה האמיתית.SRHeb 146.2

קרניליוס ציית בשמחה להוראה ושלח את אנשי ביתו למצוא את פטרוס ועזרת הדרכתו של המלאך. שליח השמים תיאר את מקום מגוריו של פטרוס בצורה כה מפורשת, עד לציין מקצועו של בעל הבית, שאנו נוכחים לראות את פיקוח השמים על כל היבט של חיינו. אלוהים מודע לעמלו היום יומי של העובד הצנוע באותה מידה שהוא מודע למעשיו של המלך היושב בכיסאו. הוא מכיר את תאוות הבצע, את האכזריות ואת האנוכיות ופשעינו אינם נסתרים ממנו; אך יודע הוא גם את מעשינו הטובים - צדיקות, רוחב לב וחסד.SRHeb 146.3